define('DISALLOW_FILE_EDIT', TRUE); // SPD Security: Thu Mar 23 10:56:41 IST 2017 יום בחיים
יום אחד בחייהם של בני נוער מאשקלון, שדרות ועוטף עזה
נכתב בתאריך: 09.01.09, בשעה: 22:53
יום בחיים

מציאות אחרת
דנה נוריאל,בת 17,אשקלון


 

אז סוף שבוע. זה אומר שהשבוע הזה נגמר. ושבוע הבא אולי יהיו לימודים.

השבוע התחיל לי באווירה רגילה, של בית ספר. הייתי שישה ימים בחדרה.  שישה ימים שבהם הייתי מחוץ לאשקלון, אבל אשקלון נשארה בתוכי. אם אלו חדשות, טלפונים, חרדות.. בעיקר תזכורות לא נעימות שלמרות שברחתי נמשכה מלחמה בדרום. והתגעגעתי. אז ביום שלישי הייתי כבר בבית.

כשחזרתי קיבלתי קבלת פנים לא נעימה במיוחד, אזעקה.  אינסטינקטיבית גררתי את עצמי ואת הכלב לממ"ד, וסגרתי את הדלת.. בזמן שחיכיתי  לקול פיצוץ, כמו תמיד, חשבתי בעצם.. לשם מה אני נכנסת לממ"ד? (להגן על עצמי). ממה? (מפגיעה ישירה בבית שלי).

ואז זה הכה בי.

כל אזעקה כזאת, רקטה יכולה לנחות על הבית שלי, להתפוצץ בו, להרוס כל זכר לחיים שלי. להרוס כל סיכוי שלי להמשיך הלאה, להרוס את כל מה שבניתי. למוטט את היציבות שלי ופשוט לשבור אותי. ואז עלו לי מחשבות מטופשות של להשאר מחוץ לממ"ד באזעקות, כי בשביל מה למגן את עצמי כשהבית שלי חשוף.. אבל מהר מאד התפכחתי וחזרתי לחשוב בהגיון, להזכר שכל דבר חומרי הוא חסר משמעות.

ופשוט רציתי לחזור. לשקט של חדרה, לרוגע, לשלווה היחסית. ובבוקר יום רביעי זה שוב הכה בי. נפלה רקטת גראד ברחוב שלי. כבר נפל קרוב לפה כמה פעמים.. אבל זו הפעם הראשונה שנופל כל כך קרוב. ברחוב שלי.

אתמול כבר גררתי את עצמי מחוץ לעיר, כי כמה אפשר להקבר בבית. היה לי מאד כיף. נהניתי מאד. למרות הלילה המזעזע שעבר עליי עם אזעקות באמצע הלילה ובלי דקה אחת שלי שינה, כי אפילו כשנרדמים צריך להשאיר אוזן אחת פתוחה למקרה שתהיה אזעקה ונצטרך לרוץ לממ"ד. וכשחזרתי פשוט נשברתי. מספר ההרוגים בעזה הגיע ל800, מספר שבכלל קשה לי לקלוט. חיילים נהרגים. מאות חיילים נלחמים ברגעים אלה בשבילי. בשביל הרגשת הבטחון שלי. הם מסכנים את חייהם כדי שאני לא אצטרך לסכן את שלי. מצד אחד זה מחמם את הלב ובא לי לחבק כל אחד ואחד מהם, לומר להם תודה. ומצד שני, אני רוצה להוציא אותם משם.. כי לא צריך,עוד לא נפגעתי, ומה הסיכוי שאפגע? ועזבו, לא נורא, אני אסבול את האזעקות. אשן קצת פחות.אפשר גם להתרגל וללמוד ככה.. מה הסיכוי שיפגע בבית הספר?

 העיקר שייפסק כל המצב המטורף הזה. ולא יפגעו עוד אנשים. אבל זה פשוט לא מפסיק.

 

שבת שלום וסוף שבוע שקט.

הלוואי שהכל ייגמר בקרוב.

 

 

 

  • » הגר אומר\ת: / Says: ( ינואר 11th, 2009 ב-9:36 )

    גם לי עלו מחשבות כאלה ,
    'מה הסיכוי שזה יפגע ברחוב שלי ? בבית שלי ? בי ? ' .
    כי בקושי לעיר שלי זה הגיע ..
    רק אזעקות מעצבנות , כל הזמן אזעקות ..

    שבוע נעים ושקט ,
    ושהכל יגמר בקרוב .

השאר תגובה

עלייך להיות מחובר על מנת להגיב.
יום בחיים מופעל על וורדפרס בעברית, ראו דף אודות הפרוייקט
'; ?>