define('DISALLOW_FILE_EDIT', TRUE); // SPD Security: Thu Mar 23 10:56:41 IST 2017 יום בחיים
יום אחד בחייהם של בני נוער מאשקלון, שדרות ועוטף עזה
נכתב בתאריך: 21.01.09, בשעה: 15:36
יום בחיים

"רגיעה" :(
אליאור לוי בן 17.5 משדרות


 

 

 השעה כבר מאוחרת , שעות השינה מתקתקות לאיטן , ואני עוצר לרגע וחושב:

"אז מה היה לנו כאן היום?"

ובאופן שמפתיע גם אותי , אני עונה לעצמי : "כלום", אז זו המשמעות של רגיעה?

 האם אני כבן אדם יכול לשכב במיטה בידיעה שבמהלך הלילה אני לא אחויב לפרוץ מהמיטה כשור זועם לכיוון המדרגות כדי להינצל?

האם אני יכול להכנס למקלחת ברוגע, בנחת בלי מחשבות כאלה ואחרות על כך שאני חייב לברוח מתי שהו?

האם לשבת ולאכול ארוחה בנחת , ללא מחשבות מטרידות ,אפשרית?

האם אולי יום יבוא ואוכל לשים אוזניות בפול ווליום ופשוט לשמוע מוזיקה?

האם כל זה מתי שהו יהיה אפשרי??

 

ביומיים האחרונים מאז הכרזת הפסקת האש אנחנו חיים על קוצים. הרי החייים בשדרות 

לא זכורים לי כילד כרגועים ושלוים, את הקסאם הראשון איני זוכר, וכל שידוע לי איזשהו 

זכרון רחוק ונשכח על זמן יותר טוב, מעיין תקופה שמחה מלאת אור שמזמן נגוזה מהעולם.

והאמת שהמצב הזה מאוד מאכזב אותי, לא אותי אישית, אלה כבן אדם; אני בן אדם שכל חיו

חיי תחת איום, כל חיו הזכורים לו בכל מקרה, אני פשוט לא מוכן לקבל את העובדה שחיים בשקט 

ללא הטרדות של גורמים כאלה ואחרים הם מצב נורמלי ואפשרי .  ואילו אני פה יושב בחדרי

כותב בידיעה ברורה כי ישנה סבירות דיי גדולה למצב ההפוך שאמור להיות לא נורמלי , שחיי 

יהיו בסכנה ועדיין אני ממשיך לכתוב.

 

והנה הגיעה עלינו הרגיעה והאמת שזה מרגיש מאוד מוזר, אני חיי במצב הזה כל כך הרבה זמן 

שמצב של רגיעה מרגיש קצת מוזר, אז אני יושב בבית ואין הזעקות? אני אוכל ואין הזעקות? אני 

אשן ולא תהיינה הזעקות? האם מצב כזה אפשרי ? אני אישית חיי במעיין מצב של הכחשה מוזרה

שהאם באמת אנחנו בהפסקת אש? האם אני יכול פשוט לחיות את חיי ללא המחשבות על כך שכן,

יכולות להיות הזעקות ואני אצטרך מקום לברוח אליו? זו עדיין תחושה מוזרה ולא ברורה של שינוי,

מציאות אחרת ? חדשה ? טובה יותר?

לכל אלה התשובה לא ברורה עדיין ,נקווה שנתרגל למצב החדש ושישאר תמיד.

 

וכדאי לדעת:

אני אליאור לוי משדרות בן 17.5  חייתי כל חיי בשדרות 

ויש לי משפחה בה, אני בן למשפחה אוהבת ותומכת,

יש לי אח תאום ועוד אחות גדול המשרתת בצה"ל , ואח

בכיתה א'.

 

  • » הגר לוי אומר\ת: / Says: ( ינואר 21st, 2009 ב-20:17 )

    אני מאוד מעריצה אתכם , תושבי שדרות .
    על איך שאתם מתמודדים עם זה .
    8-9 שנים .
    לפני שהכל התחיל , אני לפחות הייתי אדישה למצב .
    הייתי במין הרגשה של 'אם זה לא קורה כאן , זה לא מעניין אותי ' .
    בבוקר הראשון של האזעקה , שהעירה אותי , זה היה שוק .
    היינו בטוחים שאלינו - זה לא יגיע (יבנה) .
    פתאום התחילו להתעורר כל מיני ילדים עם דעות פוליטיות לגבי המבצע הזה , והפסקת האש .

    לפני שהכל התחיל , היה טוב , בלי פחד .
    היום יש כאלה הבוחרים להתייחס לזה בציניות , או בפחד , דברים כאלה .
    ותכלס , אצלנו זה נגמר , ועדיין יש את הפחד .
    אני אפילו לא רוצה לתאר איך זה אצלכם , האם אתם רגילים , או שהפחד גובר משנה לשנה ?

    סליחה על החפירה .
    מחזקים ידיכם .

    הגר :)

השאר תגובה

עלייך להיות מחובר על מנת להגיב.
יום בחיים מופעל על וורדפרס בעברית, ראו דף אודות הפרוייקט
'; ?>