תגובות ב-RSS

סיפורים ב-RSS

יום אחד בחייהם של בני נוער מאשקלון, שדרות ועוטף עזה
נכתב בתאריך: 29.12.08, בשעה: 22:54
יום בחיים

"סדר היום" החדש שלי
נוי דביר,בת 17,אשקלון


אני מתחילה את הכתיבה תוך נפילות.. המחשב במקרה בממ"ד אז אני ממשיכה לכתוב.

אני כותבת עכשיו על הימים שעברו, מיום שישי ועד היום (יום שני 29.12.08). אז אני אנסה להיזכר כי אחרי כל כך הרבה נפילות קצת קשה לזכור מה היה לפני מה.

אני כעיקרון ממש לא היסטרית. אני לא מפחדת אבל זה מה שמפחיד.

כל נפילה זה פשוט סיוט..

אני בבית כבר מיום שישי ולא יצאתי לרגע. אני משתגעת.

חלקכם לא יודעים מזאת נפילה וכיו"ב, אז אני אסביר.

זה מתחיל באזעקה כלומר מרגע שמתחילה האזעקה צריך לרוץ למרחב המוגן או לממ"ד.

אין כל כך הרבה זמן, למעשה אין כלל זמן יש בין 20 ל-30 שניות.


כבר למדתי שאם האזעקה ארוכה, כלומר בערך חצי דקה אז יש יותר מנפילה אחת.

אז אני יודעת להישאר בממ"ד יותר זמן, כבר קרה לי כמה פעמים שנפל אחרי שיצאתי מהממ"ד.

כי אחרי ששומעים "בום" יוצאים לא?! אז לא, צריך להישאר כי אין לדעת כמה נפלו ומתי הם יפלו.

זה ממש מלחיץ, בכלל יש לי סדר יום מטורף, ולא מטורף מעומס. זה פשוט להישאר בבית ללא תעסוקה.

אני ממש לא מנצלת את הזמן ללמידה או לניקיון כי זה הדבר האחרון שיש לי ראש אליו.

חיכיתי לחופש כל כך הרבה זמן ועכשיו אני מעדיפה את העומס של הלימודים, המבחנים וכיו"ב.

אני אוהבת להיות בבית אני נמצאת בבית רוב הזמן, אבל זה כבר בלתי נסבל.

ממש קשה לי להעביר בכתיבה את מה שעובר עלי, אני ממש מרחמת על שאר התושבים שהם לא כמוני, אבי לא היסטרית ולא מפחדת מהמצב אז מה לגבי תושבים שהם לא כמוני?!

אני כל היום בחוסר מעש והדבר היחידי שכולל איזו שהיא פעילות, זה הריצה מהמקום בו אני נמצאת אל הממ"ד.

אני לא סובלת את זה, זה מעצבן, מכעיס ומפחיד. אנחנו (התושבים) צריכים לקלוט כמה מזל יש לנו. רקטת גראד ממש מסוכנת ויכולה לגרום להרבה מאוד נזק, הרבה יותר מכפי שגרמה. אסור לנו להיות בסדר יום רגיל, אתם קולטים!? חלקכם מחר הולכים לבית הספר ואני צריכה לסבול עוד יום בבית, עוד יום שחור. אני חיה בלא נודע, אני לא יכולה לדעת אם זה ייפול אצלי בבית, עלי או כמה קילומטרים ממני. היום אני לא ישנה בחדר. אני צריכה לישון במעבר בבית, כי אין מספיק מקום בממ"ד ומסוכן לישון בחדר שלי, משום שעד שאני אתעורר ועד שאגיע לממ"ד יכול לעלות לי בחיי.

יש לי הרבה מחשבות והרבה מאוד דעות פוליטיות. אני ממש לא מאמינה שזו אני!? לי יש דעות פוליטיות!?הזויי!!

בכל אופן, כל נפילה זה סיפור בשל עצמו. אני צריכה להגיע לממ"ד בשניות! צריך לקרוא לכולם להגיע כי לא תמיד שומעים את האזעקה, אז מי ששומע חייב להודיע לכולם. אחיין שלי (הבן של אחותי) שהוא בסה"כ בין שלושה חודשים וההורים שלו נמצאים אצלנו משום שאצלם אין ממ"ד והמרחב המוגן הוא חדר המדרגות, וזה ממש סיפור לרוץ עם ילד בין שלושה חודשים עד לחדר המדרגות. אז כפי שאמרתי קודם, מי ששומע צריך לצעוק ולהודיע לכולם, צריך גם לתפוס מהר את אחיין שלי ולרוץ איתו לממ"ד.

הכל פשוט הכל ממש רע, אני מרגישה רע ואני גם לא יכולה לעשות כלום נגד זה, רק לקוות שאף אחד לא יפגע.

אז לסיום אני אספר בקצרה על נפילה אחת.

ביום שבת, היום השני לזריקת הרקטות היו המון נפילות.

ישבתי בסלון, אכלתי בדיוק חמין. וצפיתי בחדשות על המלחמה בדרום, השדרן בדיוק אמר :כבר זמן רב שלא נשמעה אזעקה.." ונחשו מה!? מהפה שלו ישר לחמאס.. אזעקה, צעקתי שיש אזעקה ואף אחד לא ענה לי. רצתי לממ"ד וניחשתי שאמא שלי נמצאת אצל השכנה, שרק צריך לפתוח את החלון של הממ"ד בשביל לדבר איתה, ורציתי לספר לה על המקרה על הפה הגדול של השדרן אז פתחתי את החלון והתחלתי לקרוא לה, ובעודי קוראת לה ראיתי את הרקטה נוחתת מול העיניים שלי (לא בבית של השכנה), היה רעש עצוםםם, ועשרות ציפורים עפו מן העצים. התחלתי לבכות, אין לי מושג למה אפילו, כנראה שממש נבהלתי. אמא שלי והשכנה רצו אלי ואני נרגעתי תוך כמה שניות כי זה היה מההלם של מה שראיתי. תשמעו זה היה מפחיד, זה נופל במהירות עצומה ואני ממש לא רוצה לדמיין מה קורה כשזה נופל על ידיך. ועוד דבר שממש מלחיץ זה שאחרי כל נפילה הדאגה לקרובים אליך ולשאר התושבים באזור היא פשוט סיוט, להתקשר לכולם לנסות ליצור קשר ולראות שכולם בסדר, לצפות בטלוויזיה, ואני לא אומרת להדליק כי היא דלוקה כל היום, להיכנס לאינטרנט לבדוק אם יש פצועים חס וחלילה, לדעת היכן נפל, הדאגה היא מלחיצה והיא ממש חלק בלתי נפרד מ"סדר היום" פה.

אני מקווה שהצלחתם להבין מה עובר עלינו, ואל תשכחו שמה ששמעתם ממני זה ממש כלום כי אני ממש בסדר יחסית לשאר האנשים שאני מכירה.

עד כמה שניסיתי אני יודעת שעד שלא תעברו את זה (חס וחלילה) לא תוכלו להבין ממש מה עובר עלינו פה. אבל רק לנסות להעביר לכם את התחושות שעוברות אלינו כאן באשקלון. לכל מי שנמצא באזור שסובל מנפילות או שיש התרעות לגביו, אל תהיו שאננים ואל תהיו "גיבורים" כי לא ללכת למרחב המוגן או לממ"ד זו ממש לא גבורה..!

ש-ל-כ-ם אשקלונית!