define('DISALLOW_FILE_EDIT', TRUE); // SPD Security: Thu Mar 23 10:56:41 IST 2017 יום בחיים
יום אחד בחייהם של בני נוער מאשקלון, שדרות ועוטף עזה
נכתב בתאריך: 09.01.09, בשעה: 23:04
יום בחיים

החיים על הקצה
שני ברגר


 

בום . "צבע אדום " הכרזה הופעלה .

10- שניות לברוח למרחב מוגן. קמים מהר מהתנוחה הנינוחה ליד הטלוויזיה . 10-  שניות וביף , ביף, ביף ,ביף.. כן זהו הפיבור מצפצף, אחד מאיתנו זז לבדוק "..הכול בסדר!" מרכיז . מילה אחת קטנה ולא  כל כך נכונה למצב הזה ,לפחות. זהו חוזרים, התזוזות לעבר מחשב והטלוויזיה נעשות כבר ,אך אף אחד מאיתנו לא יודע עוד כמה זמן זה יקרה שוב .
לקריאת הסיפור המלא של שני ברגר

נכתב בתאריך: 09.01.09, בשעה: 22:53
יום בחיים

מציאות אחרת
דנה נוריאל,בת 17,אשקלון


 

אז סוף שבוע. זה אומר שהשבוע הזה נגמר. ושבוע הבא אולי יהיו לימודים.

השבוע התחיל לי באווירה רגילה, של בית ספר. הייתי שישה ימים בחדרה.  שישה ימים שבהם הייתי מחוץ לאשקלון, אבל אשקלון נשארה בתוכי. אם אלו חדשות, טלפונים, חרדות.. בעיקר תזכורות לא נעימות שלמרות שברחתי נמשכה מלחמה בדרום. והתגעגעתי. אז ביום שלישי הייתי כבר בבית.

כשחזרתי קיבלתי קבלת פנים לא נעימה במיוחד, אזעקה.  אינסטינקטיבית גררתי את עצמי ואת הכלב לממ"ד, וסגרתי את הדלת.. בזמן שחיכיתי  לקול פיצוץ, כמו תמיד, חשבתי בעצם.. לשם מה אני נכנסת לממ"ד? (להגן על עצמי). ממה? (מפגיעה ישירה בבית שלי).

ואז זה הכה בי.
לקריאת הסיפור המלא של דנה נוריאל

נכתב בתאריך: 04.01.09, בשעה: 11:51
AndreyB

"עם יד על הדופק"
אנדריי בוקטיי, בן 17 אשקלון


"צה"ל כנסו לעזה" - הכותרת הראשית בכל מהדורות החדשות מאז אתמול בערב.

בוקר - יום חדש, יום שקט אך מתחיל בדיוק כמו 7 הימים האחרונים - חדשות. "30 פצועים קל ו-2 קשה אך יציב" ומדי לאחר מזה "גראד נחת בשדרות, פצועה קל". גראד?! שדרות?! אלפי שאלות, אין תשובות - יש פחד, פחד גדול… אם גראד שהטווח שלו 20 ק"מ נחת בשדרות, אז עדיין קיים סיכון גדול למאוד שעל אשקלון יפלו קטיושות שהטווח שלהם הוא 40 ק"מ, קטיושות שעד כה נפלו על אשדוד ובאר שבע……


לקריאת הסיפור המלא של אנדריי בוקטיי

נכתב בתאריך: 04.01.09, בשעה: 11:32
יום בחיים

יומן מלחמה- איך זה לחיות תחת טילים ופחד
רינה בן שבת,בת 15,גן יבנה


 

בס"ד

שמי רינה בן שבת ואני גרה בגן יבנה, סמוך לאשדוד, ישוב שהצטרף לאחרונה לטווח הקסאמים והגראדים (29.5 ק"מ)

כדי לנסות להעביר את הפחד והלחץ שבו אנו, תושבי הדרום חיים, כתבתי יומן מלחמה המתאר איך לחיות תחת טילים.

אך היומן מתייחס גם לתושבי שדרות, ישובי עוטף עזה ואשקלון אשר סבלם גדול משלי פי 8.
יום ראשון בבוקר, השעה 9:30 ואני בתחנת האוטובוס ביבנה, מחכה לקו 340 שייקח אותי הביתה, לגן יבנה.
ופתאום נשמעת אזזזזעקה ואני רועדת מפחד רצה אל מחוץ לתחנה, מתקשרת לדודתי:" שלומית, בואי תיקחי אותי מהר יש אזעקה..אני לא עולה על האוטובוס", והיא עונה:"תישארי איפה שאת, הכול יהיה בסדר אני בדרך אלייך".


לקריאת הסיפור המלא של רינה בן שבת

יום בחיים מופעל על וורדפרס בעברית, ראו דף אודות הפרוייקט
'; ?>